המערערת פרסמה מכרז לבחירת ספק ציוד צילום ועריכה (להלן: המכרז הראשון). המשיבה ניגשה למכרז אך הלינה כי המכרז אינו מאפשר התמודדות הוגנת, שכן תנאיו "תפורים" לחברת סוני. עתירת המשיבה לבימ"ש לעניינים מינהליים נדחתה. ערעור לבימ"ש זה נמחק. בהמשך זכתה במכרז נציגת חברת סוני בארץ. בעקבות זאת הוגשו עתירות ע"י המשיבה ומשתתפת נוספת במכרז לבימ"ש לענייניים מינהליים. המערערת החזירה את העניין לבחינה נוספת של ועדת המכרזים והעתירות נמחקו. ועדת המכרזים ביטלה את המכרז הראשון והוציאה מכרז חדש. המשיבה טענה כי היא היתה אמורה לזכות במכרז הראשון ולפיכך זכאית היא לפיצויי קיום ולפיצויי הסתמכות. בימ"ש קמא קבע כי המשיבה היתה אמורה לזכות במכרז והיא זכאית לפיצויי קיום תוך הפחתת 30% בגין הוצאות שצפוי היה כי יוצאו ע"י המשיבה שהועמדו ע"ס כ- 1.3 מיליון ₪, אך דחה את התביעה לפיצויי הסתמכות. המערערת טוענת כי לא היה מקום לפסוק לזכות המשיבה פיצויי קיום מאחר שהמשיבה לא התמידה בטענתה המקורית להכיר בה כזוכה במכרז הראשון. עיקר הטענות בערעור שכנגד הופנו נגד ניכוי ההוצאות בשיעור 30% ונגד אי פסיקת פיצויי הסתמכות.